פסק-דין בתיק ב"ל 47124-02-13

1.         בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (אי כושר) מיום 4.2.13, מכח סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995. הוועדה קבעה כי המערער איבד 60% מכושר השתכרותו. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

טיעוני הצדדים

2.         לטענת המערער, הוועדה לא התייחסה לתיעוד רפואי המלמד על החמרה במחלת הקרוהן ממנה הוא סובל. באופן ספציפי, היא התעלמה לטענתו מתעודות אי כושר שהוגשו לה, מהן עולה כי איבד את כושר השתכרותו באופן מלא עקב תאונת דרכים אותה עבר ביום 14.10.12.  זאת, על אף שהוועדה ציינה בגוף הפרוטוקול כי היא מודעת לעובדה שהמערער  עבר תאונת דרכים.

המערער מוסיף וטוען שנוכח פער זמנים של כשנה בין הבדיקה הרפואית שערכה הוועדה הרפואית לעררים ביום 24.11.11  להחלטת הוועדה מיום 4.2.13, חלה על הוועדה החובה להתייחס לתיעוד הרפואי שהוצג בפניה וכן לשינויים התפקודיים במצבו המערער.

לאור כל האמור, ובשים לב לכך שהחלטת הוועדה איננה מנומקת, הוא מבקש להשיב את עניינו לוועדה בהרכב אחר, נוכח העובדה כי עבר לא פחות מ - 30 וועדות עד כה.

3.         לטענת המשיב, החלטת הוועדה ברורה ומנומקת ואין בה פגם, והיא אף עולה בקנה אחד עם חוות דעתו של רופא מוסמך, המלצת פקידת שיקום והמלצת הצוות. המשיב מדגיש כי נקודת המוצא של הוועדה הייתה הנכויות הרפואיות שנקבעו על ידי הוועדה לעררים מיום 24.11.11. המשיבה מוסיף כי אין הוועדה מוסמכת לדון בנכויות רפואיות נוספות להם טוען  המערער ו/או בהחמרה. על וועדת אי הכושר לקבוע החלטתה בהתייחס לנכות הרפואית כפי שזו נקבעה על ידי הוועדה הרפואית ולא למצבו הרפואי העדכני של המערער, ואף  אין בידיה הכלים לעשות כן.

            מוסיף המשיב וטוען  כי אף אם יוחזר עניינו של המערער לדיון מחודש, אין מקום להורות על שינוי הרכב הוועדה בהעדר כל אינדיקציה לחשש שמא הוועדה היתה נעולה בדעתה, ובשים לב  לכך שמדובר בוועדה שדנה אך לראשונה בעניינו של המערער.

דיון והכרעה

4.         הוועדה הרפואית לעררים  מיום  24.11.11 קבעה למערער 84% נכות רפואית, בגין מחלת הקרוהן, כאבים, נכות אורטופדית, צהבת, הידבקויות וחסימות מעיים חוזרות, פיסורה, וצלקות מכערות. בפני הוועדה נרשמו תלונות המערער, כדלקמן:

" אני למדתי עריכת וידאו. המשכתי במקום שעשיתי בו סטאז', קראו לי יומיים לא משהו קבוע רק מתי שהיו צריכים אותי. התחלתי לעבוד, והחלקתי מהאופנוע, אני עכשיו בבית, עושה פיסיותרפיה. קשה לי לעבוד אפילו מול המחשב, כואב לי היד עשו לי זריקה. אני מתפקד. זה גם וגם. אחרי הזריקה יש הקלה. צריכים אולי ניתוח. הפנו אותי ל - MRI. המחלה שלי קרוהן. 12 פעמים היום. לא מתפקד כרגע. נכון שהייתי בדרך הנכונה  עם כל ההחמרה ועם כל הערבובים שאני לוקח לא מרגיש טוב. איפה שעשיתי סטאז' עם כל ההבנה הם צריכים מישהו עובד".

חוות דעת רופא מוסמך מיום 6.12.12, קבעה כי המערער מסוגל לעבוד באופן חלקי בעבודות קלות בקרבת שירותים. אף פקידת השיקום המליצה בחוות דעת על אובדן כושר חלקי. ישיבת צוות מיום ביום 13.12.12 קבעה כי המערער מסוגל להשתלב בעבודה חלקית בתנאים מיוחדים בעבודת קלות ללא מאמץ פיסי.

5.         בפני הועדה נשוא הערעור עמדו כל אלה: פרוטוקול הוועדה הרפואית, דו"ח פקידת שיקום, חוות דעת רופא מוסמך, והחלטתה של ישיבת הצוות. בסופו של דבר, קבעה הוועדה, כאמור, כי המערער איבד 60% מכושר השתכרותו.  הוועדה נימקה את החלטתה כך:

"הועדה ראיינה את התובע ועיינה בכל המסמכים שבתיק. מדובר בתובע יליד 1971, אשר סובל ממחלת קרוהן 70%, כאבים 10%, ליקוי אורטופדי 5%, צהבת 10%, הידבקויות וחסימות מעיים 20%, פיסורה 10%, וצלקות מכערות 10%.

הוועדה בחנה את הליקויים הרפואיים וכן שמעה את תלונותיו והגיעה למסקנה כי חרף תלונותיו יש לראותו כמי שמסוגל לעבוד בהיקף חלקי במקצוע אליו הוכשר או לחלופין בעבודות בעלות גוון משרדי. הוועדה דוחה את ערעורו, ורואה אותו כמי שאיבד את כושרו להשתכר באופן חלקי בשיעור 60%.

למען הסר ספק, מציינת הוועדה כי עיינה בחומר שהתקבל גם מפעילותו במרכז השיקום בעת שקיבלה את החלטתה".

6.         בית הדין הארצי לעבודה עמד על השיקולים שעל ועדה רפואית לעררים (אי כושר) לשקול, בעב"ל (ארצי) 327/03 מוהרה נ' המוסד לביטוח לאומי, (15.4.04):

".... על הועדה לבחון:

ראשית, את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודה במלואה או בחלקה, ככל שעבד בעבר;

שנית - את יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו.